והיו רגעים שבהם הרגשתי הכי לבד.
מנסה להבין את המציאות החדשה שלי.
ימים, שבועות וגם חודשים, אחרי שבעלי, כרמי, נפטר ברגע אחד.
זה תמיד התחזק לפני שבת.
שבת זה יום של יחד וזה כזה יום שמרגישים את מה שחסר.
בתוך ההתמודדות הזו, עבר זמן רב מאוד עד שיכולתי בעצמי
להכין לגמרי שבת, כמו שאהבתי כל כך,
עם הריח המחבק של החלות, ריח של בית.
אבל גם בתוך הבטן המתהפכת לקראת השבת, היה חסד גדול.
בכל שבוע, כמו שעון, בשישי, קצת לפני שבת,
אריאל היה דופק בדלת ומביא איתו את החלות של ג'יזל,
חמותה של חני וינרוט, חברתי האהובה.
החלות הביאו איתן ריח של בית ויותר מזה, ריח של אהבה, חום, תשומת לב.
ריח של תפילה, כי ידעתי שהאישה הצדיקה הזו,
עמדה במטבח שלה והכינה בשבילנו חלה באהבה.
היא ברכה אותנו, התפללה עלינו ורצתה הכי טוב שאפשר.
תמיד רק מלהריח את החלות האלה, באו לי דמעות,
אבל בשונה מדמעות סוררות, שהגיחו לפעמים בלי שליטה,
היו אלה דמעות אחרות, דמעות של תקווה.
היא ראתה אותי. התפללה עלי. אני מחובקת.
הבטחתי לעצמי שכשאקום ואוכל, אעשה גם כזו.
חלה באהבה יצא לדרך לפני כשנה, במטבח שלי.
4 נשים עם רצון חזק לתת תקווה ולהושיט יד לנשים כמוני וכמוך
שכרגע מתמודדות עם קושי משמעותי בחייהן.
מאז בכל חודש הלכו ונוספו עוד ועוד נשים שגדשו את הסלון שלי,
וביקשו לקחת חלק, לקבל השראה, להיות בנתינה
ולזכור כמה החיים הם שבריריים, אבל גם חזקים ונפלאים.
התנורים שבמטבח שלי כבר לא הספיקו וביקשתי משכנותיי להשתמש בשלהן.
ומ-4 נשים, הפכנו לשבט נשים גם יחד,
כפי שאני אוהבת לכנות אותנו.
בכל מפגש ההתרגשות שלי היא גדולה,
ובכל מפגש, ניגשות אלי נשים שמספרות שהן כבר קיבלו חלה
והפעם הן באות להכין ולהעניק אחת.
חלה באהבה, מאפשרת רגעים קטנים וגדולים של חסד,
רגעים של גדילה מתוך נתינה, מהמקום הפשוט של החיים,
מהמקום שכולנו היינו בו או יכולים להיות בו.
חלה באהבה מעניקה הזדמנות לכל אישה לתת ולקבל
וגם להתעצם מהעובדה שהיא לא לבד
ויש מישהי שרואה אותה וחושבת עליה.
אני מזמינה אותך להצטרף אלי ואל חברותיי,
להתחבר לעוצמות גבוהות של יחד,
להתרגש מכל הלב ולחוות אהבת חינם.
שלך,
מיכל כהן חי
